תוכים © רן גרין

תוכים יְרַקְרַקִּים,
הֲמוֹן צוֹרְחִים.
מְעוֹפְפִים בַּשְּׁחָקִים,
וְהַצִּפּוֹרִים הַאֲחָרוֹת, מֵהֶם נָסִים.
תָּו, תּוּ, תָּו, תווכים...

הֲמַיְּנוֹת וְהַדְּרוּרִים,
מהתוכים נָסִים.
וְיֵשׁ גַּם תוכים,
שֶׁמְּדַבְּרִים, וּלְעִתִּים מְקַלְּלִים.
תָּו, תּוּ, תָּו, תוכים...

עַל הַגּוֹזָלִים,
הֵם שׁוֹמְרִים בַּהֲמוֹן הָעֵינַיִם שֶׁלָּהֶם .
חוֹשְׁשִׁים מֵהַצִּפּוֹר הַשְּׁחֹרָה אֲפֹרָה,
הֲרֵי הִיא עוֹרֵב, שֶׁכִּשְׁמוֹ,
כֵּן הוּא, עוֹרֵב וְטוֹרֵף אֶת הַגּוֹזְלִים הָאֻמְלָלִים.
תָּו, תּוּ, תָּו, תוכים...