תַּגְלִית/ רן גרין

מַקְסִים עוֹלָמִי כֵּן תַּגְלִית
חָכְמַת הֲמוֹנִים תּוֹבָנָה לְתַכְלִית.
נְתִינָה מוֹבִילָה עוֹד תְּשׁוּקָה אֵשׁ,
יֵשׁ מְבִינִים מְשַׁתְּפִים כּוֹחַ לַהַט תַּמְשִׁיךְ.
פַּרְנָסָה הַכְנָסָה חֲשִׂיפָה גְּדוֹלָה,
עוֹלָם כֻּלּוֹ יֵדַע הַמְּשִׂימָה פְּלִיאָה אֵיךְ אֶפְשָׁר?

מִלָּה מוֹשֶׁכֶת מִלָּה זוֹרְמוֹת
עַל פְּנֵי מַיִם שְׁקוּפִים אִי מַעֲמַקִּים צְלוּלִים.
בָּהִיר יָדוּעַ גַּם מַפְתִּיעַ בֹּקֶר אוֹר מַפְצִיעַ,
שָׁר וְעוֹד אֶחָד נוֹבֵעַ,
מִלָּה רוֹדֶפֶת מִלָּה מֵעַצְמָהּ.
נָהִיר הוּא הַשִּׁיר יָדוּעַ וּבָהִיר,
כָּל אִשָּׁה וְאִישׁ יָדְעוּ זֶה תַּצְהִיר.

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ תַּכְלִית נְתִינָה קַבָּלָה
דָּת לֹא דַּת מְדִינָה עוֹלָם יָקוּם שָׁמַע.
חָזָק נוֹבֵעַ כָּל יוֹם פּוֹתֵחַ תַּגְלִית,
כְּמוֹ סוֹבֵב מַחַט עַל גַּבֵּי תַּקְלִיט.
בָּא מֵאַהֲבָה,
נוֹתֵן חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

עֲצוּמָה יָפֶה מְלוֹא אֹשֶׁר,
כֵּן כֵּן קָסוּם נוֹבֵעַ אוֹר דְּרוֹר.
חַיִּים שְׁלֵמִים חוֹזֵר שָׁב
אֶל יָמִים עָבָרוּ יַנְקוּת- יַלְדוּת- בַּגְרוּת.
הִנֵּה הִיא בָּאָה תַּגְלִית הִתְגַּלּוּת,
תְּמוּנָה וְעוֹד תְּמוּנָה מְגַלָּה חָזוּת.

אָשְׁרִי מְשִׂימָתִי מַמְשִׁיךְ צוֹלֵחַ מֵעִמּוּרָהּ,
זוֹנֵחַ תַּקָּלָה שׁוֹכֵחַ פַשְׁלָה לְעֵבֶר הַיַּעַד הַבָּא.
זֶהוּ תַּם שִׁירִי
מַתְחִיל יוֹמִי
בֹּקֶר אוֹר עַל סְפִינָתִי.
יֵשׁ ששש תַּגְלִית.