top of page
תַּבִּיטוּ לִי בַּלָּבָן שֶׁל הָעֵינַיִים © רן גרין

מִי שֶׁמַּבִּיט,
מִי שֶׁצּוֹחֵק, מִי שֶׁמְּעַרְעֵר.
מִי שֶׁבּוֹכֶה אוֹ תּוֹהֶה וְהוֹגֶה,
תַּבִּיטוּ לִי בַּלָּבָן שֶׁל הָעֵינַיִים.
לָהּ, לָהּ, לָהּ, בַּלָּבָן שֶׁל בָּעֵינַיִים...
תִּצְחֲקוּ וְתִבְכּוּ,
תַּבִּיטוּ לִי בַּלָּבָן שֶׁל הָעֵינַיִים.
תַּרְגִּישׁוּ חָפְשִׁי,
לְהַבִּיט לִי בַּלָּבָן שֶׁל הָעֵינַיִים.
לָהּ, לָהּ, לָהּ, בַּלָּבָן שֶׁל בָּעֵינַיִים...
תַּאֲזִינוּ לְשִׁירִי,
וְתַבִּיטוּ לוֹ בַּלָּבָן שֶׁל הָעֵינַיִים.
הַשִּׁיר מְשַׁחְרֵר,
וּמַכְנִיס אֹשֶׁר פְּנִימִי.
לָהּ, לָהּ, לָהּ, בַּלָּבָן שֶׁל בָּעֵינַיִים...
bottom of page