תֵּן גָּז © רן גרין

שִׂימוּ קְלָאצ' וּבְרֶקְס,
בְּרֶכֶב שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר.
מֵאָחוֹר אֲדֻמִּים, מְהַבְהֲבִים,
מִקָּדִימָה מְאִירִים לְמֶרְחַקִּים.
מָה זֶה? אַתֶּם עָלֵינוּ צוֹפְרִים,
וַאֲנַחְנוּ אַתְּ וְאַתָּה לֹא מִמֵּטֶר סוֹפְרִים.
אַתְּ שְׁחֹרָה וְשֶׁלִּי לִבְנֶה,
הַי, שִׂימִי בְּרֶקְס, עוֹד רֶגַע תְּאוּנָה.
לְךָ אֲנִי כָּעֵת מַקְשִׁיבָה,
הוּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם נוֹתֵן מִגְנָנָה.
הַדֶּלֶק תַּם לִי, אִיפוֹ תַּחֲנָה?
שָׁם מִשְּׂמֹאל, אַחֲרֵי מַעֲבַר חֲצָיָה.
אוֹ קֵי, תֶּכֶף מַגִּיעַ,
בָּא לָךְ פְּגִישָׁה בַּתַּחֲנָה?
אֲנִי מְמַהֶרֶת נוֹרָא,
הַיְּלָדִים שָׁבִים מֵהַקַּיְטָנָה.
מָה אִתָּךְ מָחָר בְּלַיְלָה?
אֵם הַגַּלְגַּלִּים שֶׁל סָבְתָא?
אוּלַי, אִם אֶתֵּן גָּז מַהֵר אַגִּיעַ,
תִּיסְלָם, מָחָר לְךָ מְחַכֶּה.
בָּא לָךְ לָלֶכֶת לִמְסִבָּה?
כֵּן, הֵיכָן? מָה רוֹקְדִים הוֹרָה?
אוּלַי גַּם, סָלוֹנִים שֶׁל שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים בִּדְבוּקָה.
מַעֲדִיף סְלוֹאוּ שֶׁל סִינַטְרָה!
מַעֲדִיפָה פְּרֶסְלִי וּטְרָבוֹלְטָה!
אֲנִי כְּבָר אוֹתָךְ אוֹהֵב, מַסְכִּימָה?
אוּלַי, מָחָר נִזְרֹם וְנִרְאֶה.
סָגַרְנוּ, מָחָר אֶתֵּן גָּז לָאַהֲבָה.
רֶגַע, מִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה?
אֵין לִי תְּשׁוּבָה.
רַק אַל תָּשִׂימִי בְּרֶקְס לְהַתְחָלָה,
מְבִינָה, תַּגִּיעַ וְנִרְאֶה מָה קָרָה.
מַגִּיעַ אִם תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה,
יֵשׁ בָּסִיס לְאַהֲבָה חֲדָשָׁה.
נִתְרָאֶה לְמַטָּה,
תַּחַת לְבֵיתִי וְשָׁמַע,
מָה וּמִי אַתָּה.
סוֹף נְקֻדָּה!