תֵּל אָבִיב זוֹרַחַת © רן גרין

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה,
ומשקימה אֶת תֵּל אָבִיב.
בִּמְיֻחָד בָּאָבִיב,
הַשָּׁמַיִם מַדְהִימִים.

וּבַחֹרֶף, אַף יוֹתֵר,
וְאָז הַמַּיִם בַּיָּם קָרִים.
וְרַק הַגִּבּוֹרִים מְעִזִּים,
וְלַיָּם הַגּוֹעֵשׁ נִכְנָסִים.

וְאָז תֵּל אָבִיב מִתְעוֹרֶרֶת,
הַכְּבִישִׁים פְּקוּקִים, וַאֲנָשִׁים צוֹרְחִים.
בלאגן גָּדוֹל,
בַּכְּבִישִׁים, וּבַמִּדְרָכוֹת.

הַחֲפִירוֹת לָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה,
הָפְכָה אֶת תֵּל אָבִיב לַכְּבֵדָה.
זוֹרַחַת הִיא וּפוֹרַחַת בְּעִקָּר,
לִקְרַאת בֹּקֶר, וְלִפְנוֹת רֶדֶת הֶחְשִׁיכָה.