תִּסַּע כְּבָר © רן גרין
אֵינְךָ רוֹאָה ש אֲנִי לְפָנַיִךְ?
הִשְׁתַּגַּעַתְּ מַשָּׂאִית, נִצְמֶדֶת לִי לַתַּחַת,
יוֹדַעַת בְּאֵירוֹפָּה רַק בַּמַּסְלוּל הַיְּמָנִי נוֹסַעַת.
הֵיי, בָּאָרֶץ לֹא עוֹבֵד כָּכָה, תִּשְׁאַל לָמָּה?
לָמָּה? כִּי הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ דְּפוּקָה,
כֵּן יוֹדַעַת, זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ, וְזֶה לֹא אַחְלָה!
אִם אַתְּ יוֹדַעַת, תִּנְהֲגִי אַחֶרֶת בְּחַיֶּיךָ,
אֶחֱשֹׁב עַל זֶה, בֵּינְתַיִם זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ.
אֵינִי מְוַתֵּר לָךְ, תִּתְהַפְּכִי וְנִפְגַּשׁ בְּשֵׁשׁ.
עוֹזֵב מַשָּׂאִית וְאוֹמֵר לְנַהֶגֶת, זוּזִי כְּבָר,
כָּל הַתְּנוּעָה עֲצוּרָה עַד שֶׁתָּזוּזִי כְּבָר.
כָּכָה אֲנִי, כָּךְ נוֹלַדְתִּי לְאַט,
הַי, מַכִּיר אֶת הַשִּׁיר סַע לְאַט?
וַדַּאי, שֶׁל אָרִיק וְהוּא הָיָה דַּוְקָא אַחְלָה בֶּן אֱנוֹשׁ.
זֶהוּ, הֶחְלַטְנוּ שֶׁנּוֹסְעִים בְּיַחַד, אֲבָל לְאָן?
לְעַזְזֵל לֹא! לְאָן כֵּן? נַעֲלֶה עַל אֲוִירוֹן לְפוֹרְטוֹ הַיָּפָה.
מַסְכִּימָה לְגַמְרֵי, מַתְחִילָה לֶאֱהֹב אוֹתְךָ!
זֶה הֲדָדִי, מַשְׁאִיתוּשׁ, מְקַבֶּלֶת אֶת הַשֵּׁם?
וַדַּאי, בּוֹא נָטוּס כְּבָר!
אֵין צֹרֶךְ לִנְסֹעַ כְּבָר...
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא כְּבָר
בְּפוֹרְטוֹ.