שׂוֹרֵד © רן גרין

אֶת הָאֹשֶׁר
כָּל יוֹם וָלַיְלָה בַּדֶּרֶךְ לְהַצְלָחוֹת בִּתְחוּמִים מִגְּוָנִים.
וְכֵן הָאֹשֶׁר מַגִּיעַ בְּעִקְבוֹת הַהַצְלָחוֹת, לֹא פָּשׁוּט
כִּי צָרִיךְ לְהַתְמִיד
לְהִתְעַקֵּשׁ עַל הָעִקָּר
כְּדֵי לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג אֶת
הָאֹשֶׁר.
וּמַדּוּעַ שׂוֹרֵד?
כִּי הוּא מְתַגְמֵל וּמַהֵר מַגִּיעַ עוֹד הֶשֵּׂג וְשִׂיא!
מָה שֶׁגּוֹרֵם לִי לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת
מְאֻשָּׁר תְּמִידִי.
וְהִנֵּה יוֹצֵא לִי שִׁיר
וְאוּלַי נוֹסִיף לוֹ מַנְגִּינָה?
לֹא זוֹ הַפַּעַם לֹא מַתְאִים
שׂוֹרֵד
אֹשֶׁר
גַּם.