שִׂמְחַת הָאוֹר © רן גרין

יֵשׁ בִּי שִׂמְחָה,
וְאֹשֶׁר פְּנִימִי,
בִּזְכוּת שִׁירַי, וַחֲשִׁיבָה אוֹפְּטִימִית.
אוֹר, אוֹר, אוֹר שָׂמֵחַ...

לְהִתְעוֹרֵר,
הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,
בְּעֵינַיִים בּוֹהֲקוֹת וְרַעֲנַנּוּת.
אוֹר, אוֹר, אוֹר שָׂמֵחַ...

נַפְשִׁי עוֹלֶצֶת,
לַמְרוֹת הַלְּחִימָה הָעַזָּה,
הֱיוֹת וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכִּי,
וְאֶת שֶׁלִּי נָתַתִּי בְּמִלחֲמוֹת עָבַר.
אוֹר, אוֹר, אוֹר שָׂמֵחַ...