שִׂכְלִי פּוֹרֶה © רן גרין

הַשֵּׂכֶל שֶׁבִּי,
פּוֹרֵחַ וְעוֹלֶה.
יוֹם בְּיוֹמוֹ,
שׁוֹצֵף וּפוֹרֶה.

תִּשְׁאֲלוּ אֵיךְ מִסְתַּדְּרִים,
שׁוֹצֵף וּפוֹרֶה?
כִּי אֲנִי,
הוֹגֶה אַחֶרֶת.

מִמְּרוֹם גִּילִי,
חָשׁ צָעִיר מִתָּמִיד.
בִּזְכוּת אֱלוֹקִים,
שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתִי.

וְכָךְ, מֵרֶגַע לְרֶגַע,
עוֹלֶה וּפוֹרֵץ רַעְיוֹן חָדָשׁ.
וְהֵם רַבִּים,
וְאוֹתִי מְתַגְמְלִים.

רַק אֶת הָאַחַת,
חֲסֵרָה לִי.
כְּדֵי לִהְיוֹת,
הָאָדָם הַשָּׁלֵם.

הָאָדָם שֶׁהוֹרַי,
זִיכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כֹּה רָצוּ.
לְמַזָּלִי,
יֵשׁ אֶת אֱלוֹקִים לְצִדִּי.

וְכֵן, לָמַדְתִּי בְּחַיַּי,
סַבְלָנוּת וְסוֹבְלָנוּת, מָה הֵם.
וְלִרְשֹׁם שִׁירִים,
הֵם שֶׁאוֹתִי מַרְגִּיעִים.

אֵם בַּחֲרוּזִים,
אוֹ שֶׁבְּלִי חֲרוּזִים.
הֵם אוֹתִי,
תָּדִיר מְתַגְמְלִים.

וְיוֹתֵר מֵהֶם,
לִכְתֹּב סִפְרֵי יְלָדִים.
אוֹ, לַהֲגוֹת כֶּנֶס בְּזוּם,
שֶׁטֶּרֶם נִרְאֶה כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל.

נוֹסִיף אֵירוּעַ,
לְמוֹרֶשֶׁת אָרִיק אַיְנְשְׁטַיְן.
אוֹ לִיצֹר בִּזְכוּכִית בְּתַנּוּר,
יְצִירוֹת שֶׁל זַמָּרוֹת וְזַמָּרִים.

הֲבָנָתָם חֲבֵרִים,
יֵשׁ עוֹד וְעוֹד פְּרוֹיֶקְטִים.
וְעַל כָּךְ,
בַּשִּׁיר הַבָּא לְטוֹבָה.