שִׂים עַיִן © רן גרין

שַׂמְתִּי עֵינִי,
עַל בַּחוּרָה יָפָה.
אַךְ הִיא,
טֶרֶם הֵגִיבָה.

מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת,
לְקַבֵּל אֶת הַטֵּלֵפוֹן שֶׁלָּהּ.
וְאָז נִפָּגֵשׁ,
בְּקָפֶה נֶחְמָד באופקים.

כִּי,
אֵין טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.
כָּךְ קָבַע,
אֱלוֹקִים שֶׁבִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַצְּלוּלִים.