שָׁתוּל © רן גרין

בִּמְקוֹם דְּקָלִים שֶׁנִּכְרְתוּ,
בְּעוֹד מוֹעֵד נִשְׁתְּלוּ עֵצִים חֲלוּפִיִּים.
לַעֲשׂוֹת בֶּעָתִיד,
צֵל עַל הַדֶּשֶׁא הַגָּדוֹל.

שָׁתוּל,
הוּא גַּם מְרַגֵּל.
עַד אֲשֶׁר נִתְפַּס,
וְנִכְנַס לַכֶּלֶא.

שֶׁתּוֹלָה,
הִיא גַּם חֲפַרְפֶּרֶת.
שֶׁמַּאֲזִינָה לְאוֹיֵב,
וּמַלְשִׁינָה, וּמְגַלָּה אֶת הַסּוֹדוֹת שֶׁלּוֹ.