top of page
שַׁעֲרֵי הַלָּבָן © רן גרין
בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר,
אַחֲרֵי נִיתּוּחַ לַהֲסָרַת גִּדּוּל מִמּוֹחִי.
הִגִּיעוּ לְבַקְרָנִי,
שְׁנֵי אַנְשֵׁי עֲסָקִים, אֶלְעָד הָדָר וְשֻׁתָּפוֹ.
שְׂעָרִי הָיָה לָבָן כֻּלּוֹ,
אַחֲרֵי כַּמָּה חודשים, הָלַכְתִּי לַסַּפָּר.
וּלְפֶתַע גִּלִּיתִי,
שֶׁשְּׂעָרִי הִשְׁחִיר.
שָׁאַלְתִּי אֶת הָרוֹפְאָה הַמַּקְסִימָה שֶׁלִּי,
אֵיךְ זֶה אֶפְשָׁרִי?
תְּשׁוּבָתָהּ,
אִם תְּגַלֶּה תַּעֲשֶׂה מִילְיוֹנִים בְּדוֹלָרִים.
וְכָךְ שַׁעֲרֵי הַלָּבָן,
נֶעֱלַם.
וְכֶסֶף,
אֵינוֹ הַכֹּול בַּחַיִּים.
מִמְּרוֹם גִּילִי,
רַגְלַי לְלֹא שְׂעָרוֹת.
מָה הַקֶּשֶׁר?
זוֹ עֻבְדָּה קַיֶּמֶת.
וְכָךְ תַּם לוֹ,
שִׁירִי.
כִּי בִּרְצוֹנִי,
לַעֲבֹר לְשִׁירִי הַבָּא לְטוֹבָה.
bottom of page