שַׁחַר עוֹלֶה © רן גרין

בֹּקֶר צַח וְחָדָשׁ,
בּוֹהֵק בְּחַלּוֹנִי.
עוֹלֶה וְעוֹלֶה הַשַּׁחַר,
כַּמָּה וְהָמוֹן, הֵעִיר אוֹתִי?
שֶׂה, שֶׂה, שֶׂה, שַׁחַר עֹלֶה.

הִתְעוֹרַרְתִּי,
הִתְלַבַּשְׁתִּי בְּבִגְדִי סְפּוֹרְט.
יָצָאתִי לַהֲלִיכָה/רִצָּה,
גַּם וְגַם, מְתַגְמְלוֹת הַשְּׁתַּיִם אוֹתִי.
שֶׂה, שֶׂה, שֶׂה, שַׁחַר עוֹלָה.

תָּם יְמֵי שִׁירִי,
כֻּלִּי עֵרָנִי.
מוּכָן וְנָכוֹן לְיוֹם חָדָשׁ,
כֻּלּוֹ נְתִינָה, יְצִירָה, קַבָּלָה וְאַהֲבָה שֶׁמְּכִילָה.
שֶׂה, שֶׂה, שֶׂה, שַׁחַר עוֹלָה.