שֶׁקֶט © רן גרין

הַס דְּמָמָה,
אֵין שׁוֹמֵעַ,
וְאֵין מַעֲנֶה,
לִתְפִלָּתִי לֶאֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
שֶׂה, שֶׂה, שֶׂה, שֶׁקֶט...

הוֹגֶה וְחוֹזֶה,
אֶת הַשָּׁלוֹם הָעוֹלָמִי.
אֶת הֲשָׁבַת,
כָּל הַחֲטוּפוֹת וְהַחֲטוּפִים מֵהָרְצוּעָה.
שֶׂה, שֶׂה, שֶׂה, שֶׁקֶט...

וְכָךְ תָּם שִׁירִי,
בְּשֶׁקֶט, וְעִם מַעֲנֶה חָשׁוּב.
יִהְיֶה שָׁלוֹם עוֹלָמִי,
וְיָשׁוּבוּ לְבֵיתָם כָּל הַחֲטוּפוֹת וְהַחֲטוּפִים.
שֶׂה, שֶׂה, שֶׂה, שֶׁקֶט...