שֶׁבִּי © רן גרין

קָשֶׁה קָשֶׁה וְשׁוּב קָשֶׁה,
לִהְיוֹת בִּשְׁבִי הָאוֹיֵב.
בִּמְיֻחָד אֵצֶל חַמַאס,
בָּרְצוּעָה.
קָשָׁה, קָשֶׁה הַשְּׁבִי, בִּי, בִּי, בִּי...

אֵיךְ נִתְמוֹדֵד וְנִתְגַּבֵּר,
עַל וְעִם הַכְּאֵב וְהַבֶּכִי?
נִתְפַּלֵּל לֶאֱלֹהִים,
שֶׁיָּשִׁיב אֶת כָּל הַחֲטוּפִים.
קָשָׁה, קָשֶׁה הַשְּׁבִי, בִּי, בִּי, בִּי...

לַהֲגוֹת וְלַחֲלֹם חִיּוּבִי,
לִרְאוֹת אֶת הַשִּׁיבָה הַבַּיְתָה.
אַךְ, הִיא טֶרֶם הִתְרַחֲשָׁה,
בְּבַקָּשָׁה אֱלֹהִים,
עָשָׂה שֶׁהֵשִׁיבָה תִּתְרַחֵשׁ בִּמְהֵרָה בִּיַּמְנוּ, אָמֵן סֶלַע.
קָשָׁה, קָשֶׁה הַשְּׁבִי, בִּי, בִּי, בִּי...

אוֹ קְיִי, אֲנִי הָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
לָקַחְתִּי אֶת הַמְּשִׂימָה הַחֲשׁוּבָה.
קָשָׁה הִיא הַמְּשִׂימָה,
וּמְקַוֶּה שֶׁתִּצְלַח דַּרְכִּי.
קָשָׁה, קָשֶׁה הַשְּׁבִי, בִּי, בִּי, בִּי...