top of page
שִׁיר מְאַיֵּר © רן גרין
הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,
מִתְעוֹרֵר הַשִּׁיר.
מַתְחִיל לִרְשֹׁם וּלְאַיֵּר,
וְעֵינָו, חֲצִי פְּקוּחוֹת.
הִרְשָׁה לִי לְנַגֵּב לְךָ הַדְּמָעוֹת,
וְאָז, לֵךְ לַמִּקְלַחַת, שְׁטֹף פָּנִים.
תָּכִין קָפֶה קַר,
לִנְשָׁמָה חַמָּה.
וְעַתָּה הִנְּךָ מוּכָן,
לְאַיֵּר וחרשום בְּמֵיטָבְךָ.
OK, רָנִי הִפְנַמְתִּי,
מִיַּד מְיַשֵּׂם, וּמַשְׁלִים מְשִׂימָתִי.
לְאַיֵּר,
לִרְשֹׁם,
אֶת שִׁירִי.
bottom of page