שִׁיר אַחֵר וְשׁוֹנֶה © רן גרין

שִׁיר אַחֵר,
וְשׁוֹנֶה מֵהָאֲחֵרִים.
שִׁיר אַחֵר,
בְּתוֹסֶפֶת צִיּוּרִים מְקוֹרִיִּים שֶׁלִּי.
שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר אַחֵר...

שִׁיר אַחֵר,
מֵהַשִּׁירִים הָרְגִילִים שֶׁלִּי.
שִׁיר אַחֵר,
פְּרִי מֹחִי הַשּׁוֹפֵעַ.
שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר אַחֵר...

שִׁיר אַחֵר וְשׁוֹנֶה,
בִּזְכוּת אֱלוֹקִים בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַצְּלוּלִים.
שִׁיר אַחֵר וְשׁוֹנֶה,
שֶׁהוֹגֶה אָנֹכִי מִמּוֹחִי הַשּׁוֹפֵעַ רַעֲיוֹנוֹת.
שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר אַחֵר...

וְכָךְ תַּם,
לוֹ שִׁירִי.
בְּאַהֲבָה וּנְתִינָה,
לְאַחַר וּלְשׁוֹנָהּ, וְתִשְׁאֲלוּ אֶת יְדִידִי קוֹרִי.
שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר אַחֵר...