שְׁנֵי סַבָּאִים שֶׁאֵינִי מַכִּיר © רן גרין

מִצַּד אַבָּא הָיָה גָּאוֹן.
וּמֵאִמָּא, פָּשׁוּט בַּרְחָן!
כֵּן, אֲבָל לְאָן?
לְאַרְגֶּנְטִינָה כַּמּוּבָן!
הָלְכוּ הֵם לְעוֹלָמָם,
טֶרֶם הֻלַּדְתִּי.
סִפּוּרִים שָׁמַעְתִּי,
גַּם הִפְנַמְתִּי.
שֶׁגְּאוֹנָן אֶחָד,
וּשְׁנִי בַּרְחָן.
כָּל אֶחָד בְּדַרְכּוֹ שֶׁלּוֹ,
סַבָּא שֶׁלִּי.