שְׁמוֹת בַּשִּׁירִים © רן גרין

שֵׁם וְעוֹד שֵׁם,
נוֹסָפִים לָרְשִׁימָה הָאֲרֻכָּה,
לַקְּשָׁרִים שֶׁלִּי.

וּבִזְכוּתָם,
אָנֹכִי מְקַדֵּם אֶת שִׁירַי,
וְאֶת יְצִירוֹתַיי.

וְהַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן וְהַמַּקְסִים,
תְּנַחֲשׁוּ,
סַנְדְּרָה שָׂדֶה.

וְנוֹסִיף גַּם,
אֶת מוֹנִי מוֹשׁוֹנוֹב,
שֶׁיְּצִירָה שֶׁלִּי בַּתָּכְנִית שְׁרָגָא ביש גָּדָה,
שֶׁהָיְיתָה בַּטֵּלֵוִיזְיָה הַלּיִמּוּדִית אָחַז בְּמוֹ הַיָּדַיִים שֶׁלּוֹ.

וְיֵשׁ עוֹד,
שֵׁמוֹת רַבִּים,
אַךְ קָצְרָה הַיְּרִיעָה,
מִלְּפַרְסֵם אוֹתָם בְּשִׁיר אֶחָד.