רוֹשֶׁמֶת © רן גרין

אַתְּ רוֹשֶׁמֶת,
וְהִיא כּוֹתֶבֶת.
וַאֲנִי אוֹסֶפֶת,
מִלִּים מִלִּים,
שֶׁיִּהְיוּ בַּכְּתוּבִים.
גַּם בַּנְּבִיאִים,
שֶׁל אֱלֹהִים.
וַאֲנִי בּוֹחֵר,
אוֹתְךָ הָאַחַת לְצִדִּי.
מִתְרַשֶּׁמֶת?
אָכֵן, אַתָּה מַדְהִים.
מַמְתִּינָה ל...
לְמָה? גַּלִּי לִי.
לַסֶּרֶט שֶׁל מוֹרֶשֶׁת.
שֶׁל מִי?
שֶׁלָּךְ אֲהוּבִי.
OK,
אֶעֱשֶׂה מִזֶּה סֶרֶט.
יוֹפִי, עַל מָה וּמִי?
עַל קוֹלְנוֹעַ עָמָל,
סְטַיְל "סִינֵמָה פַּרְדִּיסֵימוֹ".
וָאוּ,
אַתָּה גָּאוֹן.
אֲנִי עָנָו,
אַךְ רוֹאֶה נָכוֹן.
וְעַתָּה,
נוֹסִיף פִּזְמוֹן.
רָשַׁמְתִּי בְּיוֹמָנִי.