רִיּוֹ © רן גרין

דֶּה זָ'נֵרוֹ אַחַת,
קַרְנָבָל בֶּהָמוֹן שֶׁל לְהָקוֹת.
הֵן בַּסַּךְ צוֹעֲדוֹת,
כֻּלָּן מְתֹאָמוֹת.
יוֹ, יוֹ, יוֹ, רִיּוֹ...

קַרְנָבָל סַבַּבָּה,
הֲמוֹן צוֹפִים בַּסְּבִיבָה.
שָׁרִים, רוֹקְדִים עַל בָּמוֹת נָעוֹת,
עַל גַּלְגַּלִּים, וּבְכַּיֵּף חֲגִיגוֹת.
יוֹ, יוֹ, יוֹ, רִיּוֹ...

בָּתֵּי סֵפֶר לְרִקּוּד מִתְחָרִים,
וְאָנוּ הַצּוֹפִים מִשְׁתַּגְּעִים וְשׁוֹאֲגִים.
וְהֵם בְּשֶׁלָּהֶם מַמְשִׁיכִים,
אֶחָד וְעוֹד הִרְבָּה בַּסָּךְ חוֹלְפִים.
יוֹ, יוֹ, יוֹ, רִיּוֹ...

וּמִשָּׁם עַפְנוּ לְעוֹד קַרְנָבָל אֶחָד,
בְּסַלְבָדוֹר דֶּה בָּאֶיהָ, שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד.
הַרְבֵּה חוֹפְשִׁי, מִתְעַרְבְּבִים וְרוֹקְדִים יַחַד,
בְּאַהֲבָה וּנְתִינָה שֶׁל כֻּלָּנוּ אֶחָד.
יוֹ, יוֹ, יוֹ, רִיּוֹ...