רְגִיעָה שֶׁל רֶגַע אֶחָד © רן גרין

לוּ אֵדַע אֶת הָרֶגַע הַנָּכוֹן,
לִהְיוֹת שָׁלֵו וְרָגוּעַ,
אֶהְיֶה בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן.

רֶגַע וְעוֹד רְגָעִים,
נִרְשָׁמִים הַשִּׁירִים,
שֶׁאוֹתִי מַרְגִּיעִים וּמְתַגְמְלִים.

בִּנְתִינָה וְאַהֲבָה,
בְּסִיּוּעַ לְזוּלַת,
וְלַחֶבְרֶה הַטּוֹבִים.

כָּךְ רָנִי שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא,
וְשֶׁל אֱלֹוהִים שֶׁשּׁוֹמֵר עָלַי מִלְּמַעְלָה,
אֶעֱזֹר אָנוֹכִי, לְמֵרַב הָעָם הַיְּהוּדִי.

וְתִשְׁאֲלוּ עָלַי, אֶת יְדִידִי הַטּוֹב קוֹרִי,
שֶׁבְּיוֹם שִׁשִּׁי, שָׁב מִמְּיָאמִי,
לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.