פִישַּׁלְתִּי וְטָעִיתִי בַּעֲנָק © רן גרין

בְּטָעוּת חָשַׁבְתִּי,
שֶׁיּוֹם שַׁבָּת,
הוּא יוֹם רִאשׁוֹן.
פִּי, פִּי, פִּי, פִישַּׁלְתִּי...

נָסַעְתִּי לאופקים,
וְהַכְּבִישִׁים הָיוּ רֵיקִים,
ובאופקים, הַכֹּול הָיָה סָגוּר.
פִּי, פִּי, פִּי, פִישַּׁלְתִּי...

קְצָת הָיָה,
מוּזָר בְּעֵינַי, רַק בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה,
גִּלִּיתִי, שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת.
פִּי, פִּי, פִּי, פִישַּׁלְתִּי...