עוֹד רֶגַע וּשְׁנִיָּה © רן גרין

עוֹד רֶגַע,
אֲנִי פּוֹרֵץ בִּצְחוֹק אַדִּיר.
כִּי הַמִּלִּים זוֹרְמוֹת לִי,
בְּשִׁירִי.
כַּיֵּף לִי,
לִרְשֹׁם שִׁירָה.
שֶׁאוֹתִי בְּמִיָּדִי מְתַגְמֶלֶת,
וְגַם אוֹהֶבֶת.
שִׂישׂוּ וְשִׂמְּחוּ,
בְּשִׂמְחַת הָאוֹהֲבִים.
בִּשְׁנִיָּה זוֹ,
וּבָרֶגַע הַבָּא לְטוֹבָה.