עוֹד © רן גרין

עוֹד וְעוֹד,
רוֹשֵׁם שִׁירִים.
אוֹתִי בַּמִּיָּדִי מְתַגְמְלִים,
וְגוֹרְמִים לִי, לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר וּמְחֻיָּיךְ.
עוֹד, עוֹד, עוֹד שִׁירִים...

רוֹשֵׁם שִׁירָה,
עַל מָה שֶׁעוֹלֶה בְּמוֹחִי.
וּמָה שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה,
אֵינוֹ נִרְשַׁם וְנֶחֱשָׁב.
עוֹד, עוֹד, עוֹד שִׁירִים...

סֵפֶר שִׁירָה הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי,
נְתִינָה שְׁמוֹ.
וְהַבָּאִים בַּתּוֹר,
אֵין סוֹף.
עוֹד, עוֹד, עוֹד שִׁירִים...

וְיֵשׁ גַּם שְׁנַיִם בְּאַנְגְּלִית,
וְיֵשׁ עוֹד שִׁשָּׁה בְּמִסְפָּר.
וְהָעוֹד,
מֵבִיא לִי הוֹד וְהָדָר לְמוֹרַשְׁתִּי.
עוֹד, עוֹד, עוֹד שִׁירִים...