עָתִיד וָרֹד © רן גרין

יוֹדֵעַ אֲנִי,
אֶת עֲתִידִי.
הוּא וָרֹד פוקסיה,
מְעֻרְבָּב עִם טוּרְקִיז אַרְגְּמָנִי.
עֲתִידִי, דִּי, דִּי דִּי וָרֹד...

אֵיךְ, מָה וְלָמָּה,
תִּשְׁאֲלוּ אֶת הוֹרַי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
וְאַף אֶת אֱלֹהִים
שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
עֲתִידִי, דִּי, דִּי דִּי וָרֹד...

וְכָךְ תָּם לוֹ,
שִׁירִי.
בְּלִי שְׁהִיָּה בְּדִבּוּרִי,
וְאִם הֲמוֹן יְצִירָה וְיוֹזְמוֹת.
עֲתִידִי, דִּי, דִּי דִּי וָרֹד...