עַד מָתַי © רן גרין

כַּמָּה עוֹד נִרְצָחִים,
כַּמָּה עוֹד שְׁבוּיִם,
כַּמָּה עוֹד חַיָּלִים פְּצוּעִים,
וַהֲכִי הֲכִי קָשֶׁה כַּמָּה תִּינוֹקוֹת נֶאֱנָסִים.
עַד, עַד, עַד, מָתַי אֱלֹהִים?

עַד מָתַי נִלְחָמִים,
עִם הָעֲרָבִים הַמַּסְרִיחִים?
וּמָתַי נְשַׁטֵּחַ אֶת הָרְצוּעָה כֻּלָּהּ,
נִטַּע עֵצִים, נְגַדֵּל פְּרָחִים וּפַרְפָּרִים.
עַד, עַד, עַד, מָתַי אֱלֹהִים?

וְגַם יִחְיוּ שֵׁם אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים,
שִׁימְפַּנְזִים וּפִילִים.
תִּמְסָחִים טוֹרְפִים,
וְאֵין כְּלָל אֲנָשִׁים.
עַד, עַד, עַד, מָתַי אֱלֹהִים?

נוֹסִיף גַּם נְחָשִׁים,
וְאוּלַי גַּם כָּל מִינֵי צִפּוֹרִים.
עֲנֵפוֹת וּדְרוֹרִים,
מִינוּת וְגַם תוכים.
יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם.

אַחֲרֵינוּ הַמַּבּוּל,
כָּל הַשְּׁטָחִים לְבַעֲלֵי הַחַיִּים.
מְדִינָה נְקִיָּה מִמִּלְחֲמוֹת,
מְדִינָה שֶׁיּוֹדַעַת לְהָכִיל חַיִּים.
יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם.