עֵמֶק עָמֹק © רן גרין

אֵי שָׁם עָמֹק,
בְּמֶרְחֲבֵי הַאֵין סוֹף,
שֶׁל עוֹלָם מִתְגַּלְגֵּל ו מִסְתּוֹבֵב,
עַל צִירוֹ בְּרַחֲבֵי הַיְקוּם הַשָּׁחֹר עָמֹק.

מַאֲזִין וְשׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ שֶׁל הָאֶחָד.
זוֹרְמוֹת מִלּוֹתַי חִישׁ מֵעַצְמָן,
דּוֹבֵר וְאָז מַקְלִיד אוֹתָן,
הוּא עוֹנֶה לִי, תַּמְשִׁיךְ וְתֵן לַיְּקוּם אֶתְנָן.

סָחִי, אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים גַּם אַחִים.
אַתָּה שׁוֹמֵעַ, אַתָּה הַיָּחִיד, כִּי אֵין לִי אַחִים.
רָנִי מתוקי, סָגוּר, אֲנִי מַסְכִּים.
תֵּן לִי שְׁנִיָּה לְעַכֵּל כְּבוֹדְךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

אֵי שָׁם עָמֹק בְּעֵמֶק הַבָּכָא,
אֶחָד אלוהנו קִבַּע סֵדֶר עוֹלָמִי חָדָשׁ.
עִרְבֵּב וְסִבְסֵב סוֹב וָסֹב אֶת עוֹלָמֵנוּ,
כְּמוֹ יַלְדּוֹן שֶׁמְּשַׂחֵק בְּכַדּוּר טֵנִיס צָהֹב.

וְכָךְ עָמֹק בְּמֶרְחֲבֵי הַיְקוּם הַשָּׁחֹר,
נִדְלְקָה נוֹרָה קְטַנְטַנָּה כֻּלָּהּ אוֹר.
וְעָלַי הֵטִיל, יוֹדְעִים אַתֶּם מִי,
לְשַׁקֵּם, לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ מוֹרֶשֶׁת שֶׁל עַמִּי.

וְאָז שׁוֹאֵל אוֹתִי מֵהַמְּרוֹמִים,
וְאֵיךְ אָנוּ אֶת הַשִּׁיר מְסַיְּמִים.
עָנִיתִי לוֹ,
פָּשׁוּט עוֹשִׂים,
גַּם יוֹצְרִים.