עִדָּן © רן גרין

עִדָּן הוּא זַמָּר וְשַׂחְקָן מֻכְשָׁר,
וְגַם לוֹחֵם עַז נֶפֶשׁ.
וְהַשָּׁבוּעַ נִפְצַע אֲנוּשׁוֹת,
וְאַחֲרֵי יָמִים סְפוּרִים הִתְעוֹרֵר,
וְעָבַר לְמַחְלֶקֶת שִׁיקּוּם.
צָפִיתִי בְּעִדָּן עָמֵדִי ,
בְּהוֹפָעָה בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁל טְרוֹם הַמִּלְחָמָה.
עִדָּן הוּא זַמָּר, עִם לֵב עֲנָק וּנְשָׁמָה,
שֶׁנּוֹתֵן אֶת כָּל אַהֲבָתוֹ לַקָּהָל,
עִם שִׁירִים שֶׁהוּא כּוֹתֵב, מַלְחִין וְשָׁר.
עִדְּנֵי, מְשׂוֹחֵחַ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
וְתֹאמַר לִי, אֵיךְ הִשְׁתַּפֵּר מַצָּבְךָ.
אִם זֶה לִי אִם אֲחֵרִים,
יַעֲבֹד גַּם עֲבוּרְךָ.
אַךְ הָאֱמֶת,
הַכֹּול תָּלוּי בְּכוֹחַ הָרָצוֹן שֶׁלְּךָ.
יוֹדֵעַ אָנֹכִי,
שֶׁקָּרוֹב הַיּוֹם שֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר מִבֵּית חוֹלִים.
כִּי אָנוּ,
קְהַל הַמַּעֲרִיצִים לְךָ מַמְתִּינִים.
וּכְשֶׁתָּשׁוּב לַבָּמָה,
מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁאֲנִי שָׁם.
וְזוֹ תְּהִיָּה,
הוֹפָעַת חַיֶּיךָ.
לְהַרְאוֹת לַקָּהָל,
שֶׁשָּׁבַת לְמוּטָב, וְהֶחְלַמְתְּ כָּלִיל.