top of page
סִימָן © רן גרין
נוֹתֵן לְךָ רֶמֶז,
סִימָן וְתָו.
צָעִיר יַלְדֵי,
רַךְ בַּשָּׁנִים שֶׁלִּי.
כּוֹבֵשׁ אוֹתִי,
אֵינְךָ גַּלְמוּדֵי!
מַקְשִׁיב אִמִּי,
נִרְגַּעְתִּי.
לְמַד אִתִּי,
קְרִיאָה בְּסִפְרֵי!
סֵפֶר הַחַיִּים שֶׁלִּי,
הֵיכָן גָּדַלְתִּי?
וְכַמָּה אֶת אַחְיוֹתַי נִהַלְתִּי.
לְמַד מִמֶּנִּי,
וְתִגְדַּל לִהְיוֹת כִּשְׁרוֹנִי.
הַי אִמָּא, קִבַּלְתִּי,
קְרִיאָה הִתְחַלְתִּי.
סִימָן שֶׁאַתָּה רְצִינִי,
תִּגְדַּל לִהְיוֹת גְּאוֹנִי.
סָגוּר וְחָתוּם אִמִּי,
בְּיוֹמָנִי סִמַּנְתִּי.
bottom of page