סְפּוֹרְט © רן גרין

אֲנִי חוֹלֶה עַל סְפּוֹרְט,
בַּמּוּבָן הַטּוֹב שֶׁל הַמִּילָה.
כַּדּוּרֶגֶל וְכַדּוּרְסַל,
בָּרָמוֹת הַגְּבֹהוֹת בְּיוֹתֵר.
לוּ, לוּ, לוּ, יֶהִי...

תִּשְׁאֲלוּ מַדּוּעַ?
כִּי לִלְמֹד מֵהַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר,
אֵיךְ לִהְיוֹת בְּמֵיטָבִי,
וְזוֹ מִשְּׁנָתִי.
לוּ, לוּ, לוּ, יֶהִי...

פַּעַם פַּעַם הָיִיתִי מִתְעוֹרֵר מֻקְדָּם,
לִרְאוֹת כַּדּוּרְסַל.
וְהַיּוֹם, בַּמַּחְשֵׁב,
מָתַי שֶׁבָּא לִי.
לוּ, לוּ, לוּ, יֶהִי...

אֵיךְ שֶׁחָקַן,
בְּרֶגַע הָאֱמֶת, נוֹתֵן אֶת כֻּלּוֹ וּמֵיטָבוֹ.
כַּדּוּרְסַל אוֹ כַּדּוּר רֶגֶל,
וּלְעִתִּים אַתְלֵטִיקָה וְטֵנִיס גַּם.
לוּ, לוּ, לוֹ, יֶהִי...

לָמַדְתִּי, שֶׁבְּרִגְעֵי הָאֱמֶת,
לִהְיוֹת חַד כְּתַעַר.
לְהַעֲנִיק אֶת מֵיטָבִי,
בִּיצִירה וּבְיַזָּמוֹת.
לוּ, לוּ, לוּ, יֶהִי...

בִּיצִירַת קְשָׁרִים חֲדָשִׁים,
לְהִמָּשֵׁךְ לְקוֹל מוּסִיקָה.
וְאָז לְגַלּוֹת,
קְשָׁרִים נוֹסָפִים שֶׁל רַבָּנִים וְזַמָּר אֶחָד,
אִתּוֹ שַׁרְתִּי הַלְלוּיָהּ שֶׁל לֵיאוֹנַרְד כָּהֵן.
לוּ, לוּ, לוֹ, יֶהִי...