נָשִׁים © רן גרין

נָשִׁים נָשִׁים לְךָ תָּבִין,
הֵן חוֹשְׁבוֹת וְהוֹגוֹת בְּשׁוֹנֶה מֵהַגְּבָרִים,
כָּל עוֹלָמָן רַךְ, נוּגֶה וְטִפָּה מְאֹהָב.
נָשִׁים, נָשִׁים, נָשִׁים...

וְאָנוּ הַזְּכָרִים, כְּלוֹמַר הַגְּבָרִים,
לְגַמְרֵי הֲפוּכִים וְנֻקְשִׁים,
בְּעוֹרָם, בְּמַחְשַׁבְתָּם וּבַמִּנְהָגִים.
נָשִׁים, נָשִׁים, נָשִׁים...

אֵיךְ וּמָה נִזְרַע זֶרַע?
תֵּלֵד לָנוּ יְלָדִים בָּהֶם מְאֹהָבִים,
הַיְלָדִים לְמֵדִים וְאֹתָנוּ מְחַקִּים.
וְאֶת עַצְמָם הֵם מַשְׁבִּיחִים,
וְהֵם עָלֵינוּ מִתְעַלִּים,
וְצוֹמְחִים הֱיוֹת גְּאוֹנִים.
נָשִׁים, נָשִׁים, נָשִׁים...

וְהַנָּשִׁים מְבַקְּשׁוֹת אֶת הַשִּׁיר,
אַל תֶּחְדַּל תַּמְשִׁיךְ לִרְשֹׁם בְּבַקָּשָׁה.
אַתֶּן כָּה נֶחְמָדוֹת, הַשִּׁיר אוֹמֵר הֵן,
בְּאַהֲבָה וּבְחֵן,
לְנָשִׁים כַּמּוּבָן.
נָשִׁים, נָשִׁים, נָשִׁים...