נִפְרָד © רן גרין

נִפְרָד אָנֹכִי,
מִבַּנְק הַפּוֹעֲלִים.
מְיֻתָּר לְשַׁלֵּם לָהֶם עַמְלוֹת,
וְגַם כָּךְ הִתְכַּוְּונוּ לִסְגֹּר אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.

אָז בְּצַעַד מַקְדִּים,
מַעֲבִיר חֲצִי מֵהַכֶּסֶף לְחֶשְׁבּוֹנִי.
וְהַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּיה,
אֲחוֹתִי מְבַצַּעַת.

וְאָז נִסְגֹּר,
אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
וְנֹאמַר,
שָׁלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת.

בֶּעָבָר בִּסְנִיף אַחֵר,
שֶׁל הַפּוֹעֲלִים, נִיהַלְתִּי אֶת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אִמָּא זַ"ל.
וְסִיֵּיעַ לִי,
אֱיָל, יוֹעֵץ הַהַשְׁקָעוֹת, שֶׁגַּם הַיּוֹם מְשָׁרֵת אוֹתִי נֶאֱמָנָה.