מָחָר © רן גרין

מָחָר מִתְעוֹרֵר לוֹ,
בֹּקֶר חָדָשׁ וְחוֹרְפִי.
מַמְתִּין לָאָבִיב הַפִּרְחוֹנִי,
שֶׁל תורמוסים וְסַבְיוֹנִים.

וּבְבֹקֶר חוֹרְפִי,
צָצוֹת הָרַקָּפוֹת.
צָצוֹת גַּם הַכַּלָּנִיּוֹת הָאַדְמוֹנִיּוֹת,
וְגַם נַרְקִיס מֶלֶךְ הַבִּיצָּה.

מָחָר,
הוּא הַיּוֹם שֶׁל אֶתְמוֹל.
יוֹם בְּיוֹמוֹ,
נַקְדִּישׁ לְפֶרַח אֶחָד.

וְכָךְ הַמָּחָר,
הוּא כָּאן וְעִכְשׁוּו.
מְעוֹרֵר,
אַהֲבָה לַטֶּבַע הַטִּבְעִי,
שֶׁל הַנֶּגֶב הַמַּעֲרָבִי.