מָה גּוֹרֵם לָכֶם לְהַרְגִּישׁ בְּחֹפֶשׁ שֶׁאַתֶּם מְנַהֲלִים מֵיזָם אוֹ עֵסֶק? © רן גרין

נִתָּן לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת אֶת הַחֹופֶשׁ כַּאֲשֶׁר,
אַתֶּם מְצָאתֶם אֶת הַפִּתְרוֹן וְהַפְּלַטְפוֹרְמָה הַמַּתְאִימָה לָכֶם שֶׁתַּעֲנִיק לָכֶם אֶת הַחֹפֶשׁ. הַחֹפֶשׁ שֶׁתָּמִיד רְצִיתֶם וַעֲדַיִן הַמֵּיזָם שֶׁלָּכֶם יַשִּׂיג תּוֹצָאוֹת.
וּכְדֵי לַעֲשׂוֹת זֹאת,
צָרִיךְ לְהַקְדִּישׁ זְמַן לָזֶה קָבוּעַ בַּיּוֹמָן.
תַּגְדִּירוּ לְעַצְמְכֶם מַטָּרָה,
כָּךְ שֶׁאַתֶּם תַּרְוִויחוּ אֶת
הַחֹפֶשׁ
שֶׁלָּכֶם.
חֹפֶשׁ זֶה לְוַודֵּא דַּוְוקָא הַכֶּסֶף,
אֵינוֹ מְחֻיּיָב שֶׁיִּהְיֶה הָאֹשוֶׁר הַפְּנִימִי.
פַּרְנָסָה מְבִיאָה אֹשֶׁר פְּנִימִי וְחִיצוֹנִי.

יֵשׁ לָכֶם זְמַן מִשֶּׁלָּכֶם, שֶׁאַתֶּם קַיָּימִים בּוֹ וְיֵשׁ לָכֶם זְמַן שֶׁהוּא שֶׁלָּכֶם
עִם עַצְמְכֶם.
יוֹם אֶחָד שֶׁהוּא רַק שֶׁלָּכֶם שֶׁבּוֹ אַתֶּם מַחֲלִיטִים, מָה נָכוֹן לָכֶם.
וְאֶת הַסֵּדֶר יוֹם שֶׁלָּכֶם.
זֶה גַּם מְדַבֵּר לַשְּׂכִירִים וְגַם לְעַצְמָאִיִּים.
חָשׁוּב לָדַעַת לִמְצֹוא אֶת הָאֹושֶׁר הַפְּנִימִי שֶׁבְּךָ,
עַל מְנַת לְהַצְלִיחַ בַּעֲסָקִים בְּיוֹזְמוֹת אוֹ בְּכָל דָּבָר.
הָרַעֲיוֹנוֹת הֲכִי טוֹבִים מַגִּיעִים מִכָּאן.
מֵהַהִתְאַדּוּת עִם עַצְמְכֶם.
שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים לָכֶם עַל סַפְסָל שׁוֹמְעִים אֶת הַמּוּסִיקָה
שֶׁל הַטֶּבַע.
אוֹ בְּכָל מָקוֹם אַחֵר.
בָּרֶגַע שֶׁתִּמְצְאוּ אֶת הַפִּנָּה שֶׁלָּכֶם,
שֶׁבָּהּ אַתֶּם עִם עַצְמְכֶם,
זֶה יַקְפִּיץ אֶתְכֶם קָדִימָה.
כִּי הָרַעֲיוֹנוֹת הַטּוֹבִים מַגִּיעִים, כְּשֶׁאַתֶּם מִתְאַחֲדִים עִם הַנֶּפֶשׁ,
וְעִם הַטֶּבַע.