מַשְׁאִיר וּמוֹתִיר © רן גרין

מוֹתִיר מֵאֲחוֹרַי,
אֶת הַזֶּבֶל הָאֱנוֹשִׁי.
מַשְׁאִיר אֶצְלִי,
אֲנָשִׁים כִּלְבָבִי.
שָׂמֵחַ וְעַלִּיז בְּמוֹחִי,
הַפּוֹרֶה וְהַשּׁוֹפֵעַ רַעֲיוֹנוֹת וְדִמּוּיִים.
יְצִירוֹת שֶׁל זַמָּרוֹת וְזַמָּרִים,
בְּמִגְוַון צְבָעִים, לְפִי אופיים.
כְּזֶה הוּא אָנוֹכִי,
מוֹתִיר לְמוֹרַשְׁתִּי וְלָעוֹלָם,
אָמָּנוּת בְּרָמָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר.
מַשְׁאִיר לָכֶם, חוֹבְבֵי הָאָמָּנוּת הַגְּבוֹהָה,
לְהִתְרַשֵּׁם בַּהֲנָאָה מְרֻבָּה.
וְגַם אַחֲרֵי לַכָּתִי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב,
הַיְּצִירוֹת תָּמִיד יִוָּתְרוּ בָּעוֹלָם.