מַחְשְׁבוֹתַיי שְׁקוּפוֹת © רן גרין
הוֹגֶה וְרֹשֶׁם, בַּבְּקָרִים,
אֲסוּפָהּ שֶׁל שִׁירִים.
גַּם סִפְרֵי יְלָדִים,
מְנֻקָּדִים וּמְאֻיָּרִים
מָה, מָה, מָה, מַחְשָׁבוֹת שְׁקוּפוֹת...
בֹּקֶר בְּבוֹקְרוֹ,
מִתְעוֹרֵר הַשְׁכֵּם אָנֹכִי.
רַעֲנָן וְטָרִי, וּמוּכָן לְקַבֵּל,
מַחֲשָׁבוֹת טְרִיּוֹת.
מָה, מָה, מָה, מַחְשָׁבוֹת שְׁקוּפוֹת...
לִיזֹם מֵיזָמִים,
יֵשׁ מֵאַיִן.
לְמוֹרֶשֶׁת אָרִיק שֶׁלִּי,
וּבְפֶסַח, בִּדְלִיַּת אֶל כַּרְמֶל.
מָה, מָה, מָה, מַחְשָׁבוֹת שְׁקוּפוֹת...
וַאֲפִלּוּ סֶרֶט,
עַל קוֹלְנוֹעַ עָמָל שֶׁל פַּעַם.
עִם יִגְאָל נָהוֹר, שַׂחְקָן רָאשִׁי,
וְאָנֹכִי, שַׂחְקַן מִשְׁנֶה.
מָה, מָה, מָה, מַחְשָׁבוֹת שְׁקוּפוֹת...
שָׁקוּף וְגָלוּי אָנוֹכִי,
לְכָל דִּכְפִין.
לַחֲבֵרִים וּקְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה,
וּלְקִבּוּץ אוּרִים מְקוֹם מְגוּרַי הָעַכְשָׁוִוי.
מָה, מָה, מָה, מַחְשָׁבוֹת שְׁקוּפוֹת...
וְכָךְ תַּם לוֹ שִׁירִי,
בַּחֲשִׁיבָה, מִחוּץ לַמֻּכָּר וְלַיָּדוּעַ.
לְהַפְתִּיעַ וּלְרַגֵּשׁ,
לְשַׂמֵּחַ, וּלְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָעֶצֶב.
מָה, מָה, מָה, מַחְשָׁבוֹת שְׁקוּפוֹת...