מַבָּע כַּמָּה © רן גרין

מַבָּט אֶחָד בָּךְ
הָאַחַת שֶׁשַּׁבְתָּ לִבִּי
כַּמָּה אַהֲבָה בְּקִרְבִּי
מָה תֹּאמְרִי לִי.

כַּמָּה רְגָעִים חוֹלְפִים
מַבָּע שֶׁלָּךְ אֲנִי בַּקְּרָשִׁים
בּוֹהֶה בָּךְ מַלְכַּת שׁוֹשַׁנִּים
בְּכָל מִינֵי צָבַעְתִּי גְּוָנִים.

קוֹרֵאת אַתְּ לִי בַּשִּׁירִים
קוֹרֶצֶת בְּעַיִן פְּקוּחָה לְמֶרְחָבִים
קוֹלֵט שֶׁאֲנִי כֻּלִּי גַּעְגּוּעִים
מַבָּט אֶחָד שֶׁלָּךְ אֲנִי מֵעַל עֲנָנִים.

סוֹפֶרֶת רְגָעִים אֵי מָתַי נִפְגָּשִׁים
דְּרִינְק שֶׁל יַיִן גְּבִיעֵנוּ מְצַלְצְלִים
בְּכָל מִינֵי מִינִים שֶׁל צְלִילִים
מַבָּע בָּא לִי גַּם לָךְ לְהָפִיג בַּשִּׁירִים.
כַּמָּה עַד מָתַי אוֹהֲבִים
הַאִם לָעַד נֶחְשָׁקִים?