מֶרְכַּז מֶשֶׁק © רן גרין

מְרַכֵּז מֶשֶׁק,
אֵינוֹ כָּזֶה טוֹב אָחִי.
וּמְרַכֵּז מֶשֶׁק,
כָּזֶה טוֹבְעָנִי.
לֵב הָעִנְיָן,
בְּכֶסֶף עַסְקָנָן.
לִילָדִים מִשְׂחָקִיָּה,
לִמְבֻגָּרִים נְשַׁפֵּץ מִרְפָּאָה.
אָז מָה עִם הַבְּרֵכָה?
בְּסוֹף שְׁנוֹת הַשְּׂבֵעִים,
הָיִינוּ שׂוֹחִים עֵירֻמִּים.
מִתְנַדְּבוֹת וְנַחְלָאִים,
בְּכָל פִּנָּה מִזְדַּיְּנִים.
כָּךְ נִמְשָׁךְ גַּם בִּשְׂמוֹנִים,
שְׁנוֹת הַבִּיטְנִיקִים,
לָעַד נֶעֱלָמִים.