מֶלֶךְ הַשְּׁכוּנָה © רן גרין

בְּשָׂדֶה יָרֹק בִּשְׁכוּנָה אֲדֻמָּה מִדָּם הַקַּצָּבִים
הֵם מִתְעוֹרְרִים עֵירֻמִּים כְּלֵי מַשְׁחִית עַל הַזַּיִן שֶׁלִּי.
יְקִיצָה יַאֲלֶה באלגן תְּנוּ בַּכַּפַּיִם הֵם יָשִׁבוּ אֶגְרוֹף
עַל רֹאשׁ בָּלָטָה שֶׁל קאלבסה קָרַחַת כְּמוֹ שֶׁל שְׁלוֹמִי החטייר.

דּוֹשׁ תִּתְעוֹרֵר לִפְנֵי שהמאמה הַגְּדוֹלָה שָׁדֶיהָ עַד רִצְפָּה
שְׁחֹרוֹת מְדֻבְלָלוֹת הֲפִטְמוֹת שְׁחֹרוֹת כְּלַיְלָה אָפֵל.
רַאפּ שָׁר הַמֶּלֶךְ אֶלְבִיס בִּדְיוֹנוּן בְּשִׁירִים וּסְפָרִים
נוֹתֵן חָזָק בָּרֹאשׁ הָא מַכְאִיב לָכֶם כָּכָה זֶה עוֹבֵד.

חוֹפֵר דּוֹפֵק לָכֶם בָּרֹאשׁ עַד ש תִּתְמַסְטְלוּ בְּטֵרוּף
תְּאַבְּדוּ כִּיּוּן לַאֲבַדּוֹן לָמָּה אֵין לָכֶם עֲבוֹדָה?
כִּי אַתֶּם דְּפוּקִים בָּרֹאשׁ שֶׁל מִישֶׁהוּ שָׁתַל לָכֶם ש
זֶה קוּל לְהַסְנִיף עַד אָבְדַן הַכָּרָה בְּמִי בְּמָה, לֹא יוֹדֵעַ!

לְכוּ לָרַבִּי אוּלַי תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה,
חוֹשְׁבִים שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם? לְכוּ עַל זֶה כָּעֵת!
לְגַ'נְגֵּל בֵּין רַאפּ לְבֵין שִׁירָה עֲמֻקָּה הוֹגֶה רָחוֹק,
אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי בְּרֶצֶף זֶה אַחְלָה מְאַתְגֵּר, מָה יוֹצֵא?

יוֹצֵא מֶלֶךְ אֶחָד בִּשְׁכוּנָה אַחַת שֶׁל הַרְבֵּה פּוּשְׁטָקִים,
חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם לֹא פְרָיֵרִים, אַתֶּם טוֹעִים לָכֶם אֵין אֱלֹהִים.
אֲנִי קוֹבֵעַ, אֲנִי הַמֶּלֶךְ פֹּה, אַתֶּם הַיְּלָדִים שֶׁצְּרִיכִים תִּקּוּנִים,
וּלְרַאפּ הַזֶּה בְּסוֹפוֹ יָצְאוּ חֲרוּזִים.
מֶלֶךְ מֶלֶךְ מֶלֶךְ
הַשְּׁכוּנָה
נָמָה,
כַּמָּה וְלָמָּה?
כִּי כָּכָה רוֹצֶה בַּלַּיְלָה
הַשְּׁכוּנָה.
אֲנִי הַמֶּלֶךְ
פֹּה!