מֵנִיב © רן גרין

בַּפַּרְדֵּס הָעֵצִים מְנִיבִים,
תַּפּוּזִים וְלִימוֹנִים.
הַמַּטָּע מֵנִיב,
נֶקְטָרִינוֹת וְאַגָּסִים.
דַּע, דַּע, דַּע מָה מְנִיבִים הָעֵצִים?

וְאָנֹכִי מֵנִיב,
מְלוֹא הַסַּל שִׁירִים.
וְאָנֹכִי מֵנִיב,
סִפְרֵי יְלָדִים מִנּוֹקְדִים.
דַּע, דַּע, דַּע מָה מְנִיבִים הָעֵצִים?

וַאֲנִי מֵנִיב,
יְצִירוֹת מֻפְלָאוֹת שֶׁל זַמָּרִים.
וְאָנֹכִי מֵנִיב,
וִיטְרָאזִ'ים מְלוֹא הַחֹפֶן.
דַּע, דַּע, דַּע מָה מְנִיבִים הָעֵצִים?

וִיטְרָאזִ'ים,
לְבָתֵּי כְּנֶסֶת וּמוֹסְדוֹת צִבּוּר.
לְבָתִּים יֻוקְרָתִיִּים,
וְגַם רְגִילִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם.
דַּע, דַּע, דַּע מָה מְנִיבִים הָעֵצִים?

וְכָךְ תַּם לוֹ שִׁירִי,
בְּתִקְוָה לִתְנוּבָה מְתַגְמֶלֶת.
מֵנִיב מוֹחִי,
רַעֲיוֹנוֹת חֲדָשִׁים לְמַכְבִּיר.
דַּע, דַּע, דַּע מָה מְנִיבִים הָעֵצִים?