מִתְהַפֵּךְ אָנֹכִי © רן גרין

מְשַׁנֶּה דְּרָכַי,
לִהְיוֹת אַחֵר וְשׁוֹנֶה.
הָפַכְתִּי לַמְּתַקְשֵׁר,
בֵּין אֱלֹהִים,
לַחֲטוּפוֹת וְלַחֲטוּפִים.

שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם,
יָשׁוּבוּ כֻּלָּם אַרְצָה.
לְהַצִּיל חֲבֵרִים מִמָּוֶת,
בְּעֶזְרַת תִּקְשׁוּר עִם אֱלוֹהַּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

הִתְהַפַּכְתִּי,
וְהָפַכְתִּי לְיַזָּם וְאָמָן.
וּבִשְׁנַיִם אֲנִי,
רַב תְּחוּמֵי, בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם.

זֶהוּ זֶה, אָנֹכִי,
זוֹ הִתְגַּלְּמוּתִי.
תַּמּוּ יְמֵי הַמַּחֲלוֹת,
וְגַם הַמִּלְחָמוֹת.

מִמָּרוֹם גִּילִי,
אֲנִי מִתְפַּלֵּל הָמוֹן בַּחֲשַׁאי.
שֶׁיִּתֹּמּוּ הַמִּלְחָמוֹת בָּעוֹלָם,
וְיִתֹּמּוּ הַמְּדִינוֹת, כָּל הָעוֹלָם יִהְיֶה,
מְדִינָה אַחַת.