מִכְתָּב לִכְפַר סָבָא אֲהוּבָתִי © רן גרין

בְּפַר סַבָּא שֶׁל פַּעַם,
אָהַבְתִּי וְלָעַד מְאֹהָב בָּהּ.
בַּגַּן גַּרְנוּ,
מוּל בֵּית חוֹלִים מֵאִיר.

מִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלִּי,
הָיָה הַמִּגְרָשׁ שֶׁל הַפּוֹעֵל כְּפַר סָבָא.
וּבְשַׁבָּתוֹת הָלַכְתִּי אִם אָבִי,
לַמִּשְׂחָקִים שֶׁל הַפּוֹעֵל, שֶׁאָז הָיְתָה קְבוּצָה טוֹבָה.

וּבְתֹם הַגַּן,
עָבַרְנוּ לִרְחוֹב תֵּל חַי 17, בְּקוֹמָה שְׁנִיָּה.
לָמַדְתִּי בְּבֵית סֵפֶר אוּסִישְׁקִין,
וְאַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים הָיִינוּ בָּרְחוֹב מִשְׂחָקִים, בַּמִּשְׂחָקִים שֶׁל אָז.

עַמּוּדוֹ, מִי שֶׁעוֹמֵד אֲחוֹרִי וּמִלְּפָנַי,
קְפִיצָה בְּחֶבֶל.
הַקְפָּצַת קַלְפִּי מִשְׂחָק,
עַד שֶׁיָּדֵנוּ הִתְנַפְּחוּ.

בַּצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הָרְחוֹב,
הָיְתָה רֶפֶת, וְשָׂדֶה שֶׁל בוטנים וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה.
וְאָז הָיִינוּ עוֹשִׂים מְדוּרָה,
וְאוֹכְלִים תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לְלֹא הַקְּלִפָּה הַשְּׁחֹרָה.

וְהָיָה גַּם,
צְרִיף שֶׁל רַבִּי,
שֶׁלִּמֵּד אֶת הַהַפְטָרָה לְבַר מִצְוָה.
וּבַצַּד הַשֵּׁנִי,
מוּל בֵּיתִי, הָיְיתָה חָצֵר גְּדוֹלָה.

בָּהּ דָּרוּ חַבָּשִׁים,
וְגַם תַּרְנְגוֹלוֹת וְעִזִּים.
וּלְעִתִּים,
הָיִינוּ תּוֹפְסִים עוֹפוֹת וְצוֹלִים עַל הָאֵשׁ.

וּבְהֶמְשֵׁךְ הָרְחוֹב,
גָּרוּ הַתְּאוֹמִים מֵהַהַגָּדוֹת עַמִּי וְתָמִי.
וּבַדֶּרֶךְ בְּלֶכְתֵּנוּ לְבֵית סֵפֶר,
הָיִינוּ עוֹבְרִים דַּרְכָּם, לְגִבְעַת הַפְּרָחִים הַיָּפִים.

וְאָז קוֹלְנוֹעַ עָמָל שֶׁל פַּעַם,
שֶׁהַיּוֹם סָגוּר וּמֻוזְנָח.
בַּדֶּרֶךְ אָסַפְתִּי אֶת חַבְרֵי לְכִתָּה,
אָבִי אברוצקי.

אָהַבְתִּי אֶת הַלִּמּוּדִים,
הִגַּעְתִּי מוּכָן לְכִתָּה א, יוֹדֵעַ לִקְרֹא.
תָּמִיד אָהַבְתִּי,
לָשׁוֹן וְסִפְרוּת, וְלָכֵן הָפַכְתִּי גַּם לִמְשׁוֹרֵר.

וּלְסִיּוּם שִׁירִי הָאָרֹךְ,
מוֹדֶה לֶאֱלֹוקִים שֶׁשּׁוֹמֵר עֲלֵי.
מוֹדֶה גַּם לְהוֹרַי, רָחֵל וְאַמְנוֹן,
זִיכְרוֹנָם לִבְרָכָה.