מִיסְטִיקָה אִידֵאָלִית © רן גרין

כְּשֶׁהַבּוּמִים רוֹעֲמִים עַל הָרְצוּעָה,
וּבֵיתִי וְהַחַלּוֹנוֹת רוֹעֲדִים.
כְּשֶׁמָּטוֹס זָהִיר,
מְרַחֵף מֵעֲלֵי יוֹם וְלַיִל.

זוֹ מִיסְטִיקָה,
שֶׁאֵינָהּ אִידֵאָלִית.
הִגִּיעַ זְמַנּוֹ,
שֶׁל שָׁלוֹם גְּלוֹבָּלִי.

וְאָז, יִתֹּמּוּ יְמֵי הַבּוּמִים,
תִּכְבֶּה הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן.
נַדְלִיקָה בְּעוֹז,
נֵרוֹת חֲנֻכָּה.

אֵין צֹרֶךְ לִהְיוֹת מִיסְטִי,
יֵשׁ צֹרֶךְ לִהְיוֹת בָּעַיְנִין.
לַהֲגוֹת וְלִרְאוֹת חִיּוּבִי,
זֶהוּ, תַּמּוּ יְמֵי הַשְּׁלִילִי.