מְשַׁכְנֵעַ © רן גרין

אֵיךְ אוּכַל לְשַׁכְנֵעַ,
אֶת הַלָּקוֹחוֹת לִרְכֹּשׁ מִמֶּנִּי?
קָבַעְתִּי פְּגִישָׁה,
עִם דּוֹקְטוֹר שִׁכְנוּעַ.

מָה יֵצֵא לִי מִזֶּה?
יָמִים יַגִּידוּ,
כִּי אֲנִי קוֹלֵט וּמְיַישֵּׂם מַהֵר.

מְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמִי,
שֶׁאֶהְיֶה אַלּוּף בְּשִׁכְנוּעַ אָנֹכִי.
אִם אוֹ בְּלִי חֲרִיזָה,
הַשִּׁיר מְיֻוחָד וּמְשַׁכְנֵעַ.