מְרֻצֶּה © רן גרין

לִצְחֹק בְּכָל שָׂפָה,
לְדַקְדֵּק אֶת הַמִּלִּים,
שֶׁאָז נִכְנָסִים לַשִּׁירִים.
רוֹאֶה שֶׁהַשִּׁיר מְרֻצֶּה,
וּמַמְשִׁיךְ אוֹתוֹ בְּרִגּוּשִׁים,
וְגַם בִּרְשִׁימַת הַקּוֹרְאִים.
וַאֲנִי מְרֻצֶּה מֵהַשִּׁירִים,
שֶׁאָנוּ כּוֹתְבִים.
וּמִי זֶה אָנוּ אַתֶּם חוֹשְׁבִים.
וּבְכֵן אַתָּה, אַתְּ וַאֲנִי,
נְשַׁנֶּה עוֹלָם לְעוֹלָמִים שְׁלֵמִים,
וְיָצָאנוּ מְרֻצִּים.