מְצִיאוּת © רן גרין

חוֹשֵׁב וְהוֹגֶה,
יֵשׁ מֵאַיִן, מְצִיאוּת פּוֹרָה.
כֻּלָּהּ נְתִינָה וְאַהֲבָה מְחַבֶּקֶת,
לַשּׁוֹנֶה, לְאַחֵר וּלְמֻגְבָּל גַּם.

מִדַּם לִבִּי,
מַעֲנִיק וְהֶעֱנַקְתִּי חַיִּים לַחֲבֵרִים.
וְזוֹ הָעֵת וְהַמּוֹעֵד, שֶׁל מִלְחָמָה אֲרוּרָה וְכוֹאֶבֶת,
לְשַׁחְרֵר אֶת כָּל הַחֲטוּפוֹת וְהַחֲטוּפִים.

לִזְכֹּר אֶת כָּל הַנִּרְצָחִים,
לְחַבֵּק וְלַעְטֹף אֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם.
וּמִשָּׁם לְהַמְשִׁיךְ לְמֵיזָמִים,
שֶׁהֵם מְצִיאוּת חַיַּי.

הֵם הֵם, מְתַגְמְלִים אוֹתִי,
וְגַם אֶת מֵרַב הָעָם הַיִּשְׂרְאֵלִי.
זוֹ הַמְּצִיאוּת הַטּוֹבָה,
זוֹ הַמְּצִיאוּת הַנְּכוֹנָה.