מְבֻלְבָּל © רן גרין

בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן הִתְעוֹרַרְתִּי,
וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן לִפְנוֹת.
שִׁירִי זֶה יְסַיֵּעַ לִי,
לָצֵאת מהכאוס וְאִי הַסֵּדֶר בְּרֹאשִׁי.

אָז נוּ שִׁיר, סוֹמֵךְ עָלֶיךָ,
שֶׁתַּעֲזֹר לִי.
לָרוֹב כְּשֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת יוֹמִי,
בִּרְשִׁימַת שִׁיר, זֶה מַצְלִיחַ לִי.

עוֹשֶׂה סֵדֶר בְּרֹאשִׁי,
אַט קָט חָשׁ בְּשִׁנּוּי.
בּוֹא נִרְאֶה שִׁיר,
הַאִם עָזַרְתִּי לִי?

אוֹ קְיִי, רָנִי,
מַאֲמִין שֶׁגַּם אֱלוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם יְסַיֵּעַ.
אָז שִׁיר, נְסַיֵּם אוֹתְךָ,
נָכוֹן שֶׁאַתָּה מַסְכִּים.

וַדַּאי,
צֵא לַדֶּרֶךְ.
שָׁבוּעַ מְרַתֵּק מְצַפֶּה לְךָ,
עִם אָרִיק וִיצִירוֹת שֶׁל עוֹד כָּמוֹהוּ.

שֶׁל בּוֹבּ דילן,
שֶׁל לֵיאוֹנַרְד כֹּהֵן.
וְגַם שֶׁל זֹהַר אַרְגּוֹב וְשׁוֹשַׁנָּה דָּמָארִי,
וְיֵשׁ עָפְרָהּ חָזָה וּשְׁלֹמֹה אַרְצִי.

רַק תֵּדַע שִׁיר,
יֵשׁ בַּכַּוֶּנֶת עוֹד אֵרוּעִים.
אֵרוּעַ לְאָרִיק, מַחֲזֶמֶר גַּם,
וְאֵרוּעַ גָּדוֹל יוֹתֵר בַּסֻּכּוֹת.

וּמָה יֵשׁ בַּסֻּכּוֹת?
זֶה יִהְיֶה בדלית אֶל כַּרְמֶל.
רפיק חַלַבִּי מְאֹהָב בַּמֵּיזָם,
וְכָל הַשְּׁאָר לְשִׁיר אַחֵר.