לָתֵת נְתִינָה מֵאַהֲבָה/ רן גרין

לָתֵת אֶת הַנְּשָׁמָה וְאֶת הַלֵּב
לֵךְ עַל עֶרֶשׂ מַכְאוֹב וְדֶמַע.
לָתֵת כּוֹחַ אֵיתָן וְרוּחַ תִּקְוָה
בָּאָה מֵאַהֲבָה בְּשַׁלְוָה רְגוּעָה.

לָתֵת חִיּוּךְ שֶׁל אוֹר זֹהַר בָּעֵינַיִם
גְּלִימַת הַשְּׁכִינָה מִיהוּ שָׁם בַּשָּׁמַיִם
שׁוֹמֵר עָלֶיךָ מְצֵרָה.
מַרְגּוֹעַ לַנְּשָׁמָה הַכְּאוּבָה
לִרְאוֹת הַחְלָמָה בָּאָה בְּאַהֲבָה.

עֲמֻקִּים וּבְהִירִים הֵם הַשָּׁמַיִם
גְּלוּמִים בָּם רָז, אוֹר בָּהִיר מַחֲלִים.
שַׂלְמַת תִּקְוָה מֵאֲוִירַת הֶאָרָה
נוֹתֶנֶת כּוֹחַ לְעוֹד נְשִׁימָה לַנְּשָׁמָה.

יוֹם חָדָשׁ נְחוּשָׁה הַהַכָּרָה
שֶׁהִנָּהּ שִׁירָה בָּאָה לְהַחְלָמָה.
נָתַתִּי לֵב נָתַתִּי עֹז
לֵךְ הַכֹּל יֵשׁ אַהֲבָה
שׁוֹמֶרֶת עָלֶיךָ מְצֵרָה.