לָשׁוֹן חֲלַקְלַקָּה © רן גרין

לָשׁוֹן נִלְעֶגֶת וּנְלוֹזָה,
בְּפִי מֵרַב הַפּוֹלִיטִיקָאִים.
וְיֵשׁ אֶת אֵלֶּה,
שֶׁלְּשׁוֹנָם חֲלַקְלַקָּה, צוֹחֶקֶת וְשִׂמְחָה.
לָהּ, לָהּ, לָהּ, לָשׁוֹן אַחֶרֶת...

וְכִמְשׁוֹרֵר וְכוֹתֵב סִפְרֵי יְלָדִים,
לְשׁוֹנִי גְּבוֹהָה וְרָמָה.
אֵינֶנִּי מִשְׁתַּחְצֵן,
זוֹ שְׂפַת הַמְּשׁוֹרֵר.
לָהּ, לָהּ, לָהּ, לָשׁוֹן אַחֶרֶת...

וּבְנוֹגֵעַ לְסִפְרֵי יְלָדִים,
מַתְאִים עַצְמִי לִשְׂפָתָם.
וְלִילָדִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לִקְרֹא,
יֵשׁ לָהֶם אֶת הַהוֹרִים.
לָהּ, לָהּ, לָהּ, לָשׁוֹן אַחֶרֶת...

אִמִּי זִיכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה,
כְּגַנֶּנֶת מֻוכְשֶׁרֶת, בְּגִיל 5 לִמְּדַנִי לִקְרֹא.
וּבְגִיל 6,
כְּבָר קָרָאתִי שׁוֹטֵף, וְהָיִיתִי מוּכָן לְכִתָּה א.
לָהּ, לָהּ, לָהּ, לָשׁוֹן אַחֶרֶת...

וּכְהֶרְגֵּלִי בַּקֹּדֶשׁ,
תַּשׁ כּוֹחוֹ שֶׁל שִׁירִי.
לָכֵן בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה,
אֲסַיֵּם זֶה הַשִּׁיר.
לָהּ, לָהּ, לָהּ, לָשׁוֹן אַחֶרֶת...